רשלנות רפואית בישראל

רשלנות רפואית בישראל היא מאורע שכיח מאד כמו גם בחו"ל ואף במדינו מערביות.

קיימים מעט משרדי עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית בלבד, ובמקרה שארע לכם, מומלץ לפנות לאחד ממשרדים אלו.

להלן דוגמא קטנה מן הפסיקה בנושא רשלנות רפואית:

תא (י-ם) 22932/00 מירה קליינר נ' ד'ר אהרון דנציגר (שלום; שמעון פיינברג; 22.07.2009) -

תביעת רשלנות רפואית. התובעת טענה, בין היתר, כי הנתבעים התרשלו בכך שטיפלו בה טיפול שמרני במשך כ- 5 חודשים, מבלי להציע לה טיפול ניתוחי וכי אם היו מפנים אותה לטיפול ניתוחי בשלב מוקדם יותר, הייתה מגיעה לטיפול הניתוחי בנזק קטן וסיכויי החלמה גבוהים מאוד. הדיון נסב, בין היתר, בשאלת הפרת חובת הגילוי הרפואי.

בית משפט השלום דחה את התביעה ופסק כי:

הנתבע הודה שכלל לא דן עם התובעת ולא המליץ בפניה לשקול אופציה ניתוחית. התנהגות זו של הנתבע איננה סבירה. סעיף 13 לחוק זכויות החולה, קובע כי לא יבוצע טיפול רפואי באדם, מבלי שתינתן לכך הסכמתו המבוססת על החלטה מושכלת לבחור בביצוע ההליך הרפואי, בהסתמך על כל המידע הרלוונטי להחלטה זו. אין די בכך שניתן לחולה הסבר כפי הנהוג באותה עת בביה'ח המסוים, וחובה לציין בפני החולה את דרכי הטיפול האלטרנטיביות האפשריות, להציע את הדרך הראויה מבחינת המוסד הרפואי, ולקבל את ההסכמה לדרך טיפול זו. לכן גם אם בחירת דרך טיפולית אחת מקובלת אינה מהווה רשלנות אך בשל העדפתה על דרך טיפולית אחרת, כאמור, הרי שאי הצגת הדרך הטיפולית האלטרנטיבית, אפילו אם היא לא מועדפת ורחוקה בסולם העדיפויות הטיפולי, אינה עולה בקנה אחד עם דרישות הדין בסעיף 13. במקרה זה, הימנעותו של הנתבע להעלות את האופציה הניתוחית בפני התובעת, פגעה בחופש הבחירה שלה לבחור בטיפול הרפואי המתאים לה מבין אופציות טיפוליות סבירות.